דברים באירוע לכבוד ספרו של אלכסנדר קלוגה, הנקודה העיוורת של השטן, סיפורים
מכון גתה, תל אביב, 16.3.2017


מבוא לסרטם של אלכסנדר קלוגה ופטר שאמוֹני "ברוטליות באבן" (1960)

מאת: אסתר דותן

אלכסנדר קלוגה לא עוסק רק בנאציזם. אולי יש ציפייה כזאת מסופרים ויוצרים גרמנים... העבר הנאצי הוא חלק מהעניינים שמעסיקים אותו, או ליתר דיוק, כדבריו:
אלכסנדר קלוּגֶה, הנקודה העיוורת של השטן
מתוך "ברוטליות באבן", 1960, מאת אלכסנדר קלוגה ופטר שאמוֹני
"נקודת המוצא לעיסוקי באספקט הייצור במרחב הציבורי היא העובדה שהנאצים הצליחו להשתלט על המרחב הזה ב-1933 תוך חלחול אל המרחב האינטימי ביותר של החיים הפרטיים". על כן, קלוגה, כאמור בדברי המבוא שלו ל"הנקודה העיוורת של השטן", מתעניין בָּאופנים השונים שבני אדם אינדיווידואליים מעצבים את חייהם בתוך שְלל מערכים אובייקטיביים בלתי נשלטים - בעבר וכיום. הסרט הקצר "ברוטליות באבן" מ-1960 מובא כאן לשם מתן פּרספקטיבה לעשייה של קלוגה, ויש להיזהר לא לתחום את השאלות בריאליזם ההתנגדותי של קלוגה לעבר בלבד ולתקופה היסטורית דרמטית אחת.

הסרט הקצר הזה בשחור-לבן היה ראשיתה של מגמה חשובה בקולנוע הגרמני – עיסוק בעבר הנאצי. אנטיתזה לאַמנזיה שגילה הקולנוע הגרמני של שנות ה-50 באווירת הנס הכלכלי שלאחר המלחמה. היה מי שכינה אותו "מרד באמצעות הצלולואיד". וזאת כבר שנתיים לפני מניפסט אוברהאוזן שהזכרתי קודם במבוא לסיפורים. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל אוברהאוזן לסרטים קצרים, 1961 – פלטפורמה לקולנוע נסיוני אשר חתר לפרקטיקה שונה מהמודל ההוליוודי המסחרי-תעשייתי שנתמך על ידי הכוחות האמריקאיים בגרמניה עם תום המלחמה.

הסרט הוא מונטאז' לא סיפורי על העבר הנאצי החי עדיין במונומנטים האדריכליים שהקים המשטר הנאצי ובשרידיהם - עדים דוממים לפשעים ולחלום קולקטיבי לאומני של פרופורציות שטניות. לא בכדי כותרת המשנה של הסרט היא "הנצח של האתמול": הסרט יוצא נגד הגישה לראות בפשיזם גורל בלתי נמנע שייעלם עם הזמן, וזאת במקום לזהות בו איום נוכח בהווה. חיותו של עבר, עבר כלשהו במקומות שונים על הגלובוס, בהווה המתמשך, הוא, כפי שכבר אמרתי, מוטיב חוזר בסיפורי "הנקודה העיוורת של השטן", הווה שבתוכו הקורא או הצופה אמור לפעול.

הסרט הוא מונטאז' מרובה קונטרסטים שחור-לבן של תנועת מצלמה קופצנית בזוויות חדות מאוד על פרטים אדריכליים, ומשולבים בו תצלומי סטיל, רישומים ותוכניות בניין. במקביל, מעל התמונות החזותיות, נשמע קולאז' לא תואם וסותר של סאונד – הקלטות דיבור, מוזיקה קלסית, ציטוטים, רעשי סביבה, ועוד. כל אלה יוצרים זרימה קטועה, בלתי מאוחה, השואפת לעודד צפייה ערנית לא פסיבית.

מבחינת השפה החזותית, יש לומר, כי תנועת המצלמה הפרטנית על ארטיפקטים דוממים כביטוי זועק נגד מציאות פוליטית ומגמות בתרבות מזכירה את סרטם של כריס מרקר ואלן רנה, "גם פסלים מתים", 1953-1950. סרט על הקולוניאליזם האירופי באפריקה דרך תיאור של הקולוניאליזם התרבותי באפריקה, סרט שנאסר להקרנה על ידי הצנזורה בצרפת והותר להקרנה רק כעשור אחר כך, לאחר היציאה מאלג'יריה, אך עותקים שלו הועברו מיד ליד.

הסרט של קלוגה ושאמוני חוזר בסרקזם אל אתר מגלומני ידוע לשמצה מהעבר: אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג שתכנן אלברט שפר, ואשר בו צילמה לני ריפנשטאל את סרטה "נצחון הרצון", 1935.

פרגמנטים של 200 שוטים ב-12 הדקות של הסרט משרטטים את הפרופורציות הבלתי אנושיות שאין להשכיחן. תצלומים של היטלר העסוק בתכנון בירת האימפריה העתידית שלו, סימולציות של המטרופוליס הזו, שִלדי בניינים שלא הספיקו להשלימם, קולות מהתקיפות האוויריות של בנות הברית על רקע חלומות הגדוּלה שהמבנה מסמל, קולו המצמרר והצורם של היטלר, מקהלת נערים השרה לכבוד הפיהרר, הודעות רדיו, קהל מֵריע מתוך הסרט "נצחון הרצון" של ריפנשטאל, ציטוט מתוך זכרונותיו של מפקד אושוויץ, רודולף הס, המתאר את הפס החרושתי של השמדת היהודים שרוכזו במחנה – כל אלה מתארים היסטוריה ממשית שנטוותה על גבי דמיון מגלומני קודח. פקטור דמיוני שקובע עובדות – הוא מוטיב חוזר בתמטיקה של קלוגה. תנועת המצלמה באתר היומרני שנזנח חותרת תחת הקול הסמכותי של ההקלטות המושמעות בקול העל, ב-voice over.

ההתמדה של אלכסנדר קלוגה ללכת נגד הזרם, לא להיסחף בו, אינה ברורה מאליה. הריאליזם שלו הוא, כאמור, ריאליזם של התנגדות. פטר שאמוני הבמאי השותף של הסרט, זנח לאחר זמן את פרקטיקת ההתנגדות ונטמע, כרבים אחרים, בְּמיינסטרים שאנן. וכפי שנאמר על אלכסנדר קלוגה, אחד המאבקים העיקריים התמידיים שלו הוא לא לאפשר לשכחה להשתלט. זאת הוא עושה גם כשהוא מנתח את ההווה המתהווה כל העת סביבו כיום, ושואל בהתרסה למען העתיד שאלה עקרונית, כשמו של אחד משערי המשנה ב"הנקודה העיוורת של השטן": האם גוף פוליטי יכול לומר "אני"?




על אלכסנדר קלוגה
אלכסנדר קלוגה / הנקודה העיוורת של השטן, סיפורים
 
אלכסנדר קלוגה בשיחה עם האוצר השווייצי, ממנהלי הסרפנטיין בלונדון, הנס אולריך אובריסט (e-flux)
 
 
על יצירת קלוגה (פרופ' אמיר אשל)
 
 
סיפור מאת אלכסנדר קלוגה
"ניסוי אהבה", (עיתון "הארץ")
 
 
האסטרטגיה האסתטית בסיפורים של אלכסנדר קלוגה (אסתר דותן)
 


ספרים בהוצאה


שלחו לי עדכונים
מעוניינים להתעדכן על ספרים חדשים ועל אירועים? אנא מלאו כתובת דוא"ל

דוא"ל:







 

  • הזמנת ספרים
  • יצירת קשר
  • על ההוצאה
  • עמוד הבית