האל פוסטר, אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך

האל פוסטר
אמנות, אדריכלות: סיבכת קשרים, תסבוכת, תסביך


ערכה, תרגמה מאנגלית והוסיפה אחרית דבר: אסתר דותן
ספטמבר, 2013
 
הקשרים בין אדריכלות לבין אמנות, על פי האל פוסטר, הם גורם פעיל בתרבות העכשווית. אם אדריכלים דוגמת זאהה חדיד או הרצוג ודה מרון שואבים מן האמנות על מנת לחדש את העיצוב האדריכלי, האדריכלות מצידה היא מרכיב מחולל שינוי ובעל השלכות בציור, פיסול וקולנוע. פוסטר מנתח את מה שהוא מכנה "סגנון גלובלי" באדריכלות של נורמן פוסטר, ריצ'רד רוג'רס ורנצו פיאנו, ומציג אותו כאנלוגי ל"סגנון הבינלאומי" של לה-קורבוזיה, גרופיוס ומיס ון דר רוהה. סגנון גלובלי זה, הוא טוען, יותר מכל עבודת אמנות, הוא מראיתה של המודרניות העכשווית על מאווייה, אשליותיה וכשליה. פוסטר מראה כיצד יחסי אמנות-אדריכלות הם גורם מרכזי כיום במערך החברתי-כלכלי הרחב ויש להם חלק בתעשיית התודעה.

האל פוסטר הוא פרופסור לאמנות ולארכיאולוגיה באוניברסיטת פרינסטון ואחד מעורכי כתב העת וסדרת הספרים לאמנות, תיאוריה, ביקורת ופוליטיקה, "אוקטובר". מבין ספריו (הראשון להלן כעורך): The Anti-Aesthetic: Essays on Postmodern Culture; Compulsive Beauty; The Return of the Real; Design and Crime.

ספרו הרואה עתה אור בעברית פורסם לראשונה באנגלית ב-2011. הספר הוא ביקורת תרבות לא פחות מאשר ביקורת אמנות ואדריכלות והוא חותר לדרך ביניים בין פרשנות עיתונאית לבין כתיבה תיאורטית של איש מקצוע. זהו ספרו המלא הראשון המתורגם לעברית. שניים ממאמריו המוקדמים יותר של האל פוסטר הופיעו בכתב העת "המדרשה" 9, 13.

הפער בין הקשר לממשי לבין אפקט צרוף הוא לב הוויכוח והאנטגוניזם בין הכלים הביקורתיים הניאו-מרקסיסטיים, בין היתר, של פוסטר לבין הלהט הפוסטמודרני של מבקרת האדריכלות פרופ' סילוויה לאווין מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. הפולמוס הישיר בין השניים קיבל ביטוי לאחרונה הן ב"שולחן עגול" בגליון אוקטובר 2012 של כתב העת "ארטפורום", והן בעימות ביניהם מיום 18.10.2011 שנערך ב-Storefront for Art and Architecture, ניו יורק, וכותרתו הייתה "Kissing vs Complex".

בניתוחיו את סיבכת הקשרים, התסבוכת והתסביך ביחסים העכשוויים בין אמנות לאדריכלות, דן פוסטר בעיקר ברטוריקה הפוליטית-כלכלית-חברתית של צורות, תפיסת חלל וחומרים - והשלכותיה. הוא נוגע בשאלות אורבניות, אך לא זה עיקר הדיון כאן. לא רק אורבניזם הוא שאלה פוליטית; אורבניזם הוא כמובן נושא בעל חשיבות עליונה, אך הוא גם נגוע בשמץ אופנתיות ומס שפתיים, עובדה שעלולה להאפיל על רובדי עניין חשובים אחרים. לצורות, לתפיסת חלל ולחומרים יש רגע נטוע היסטורית, ולגלגוליהם הלאה יש מוטיבציות לא מקריות הדורשות תמטיזציה.

מגמות גלובליות בַּקשר אמנות-אדריכלות ניכרות גם בארץ ואדריכלי העל משאירים גם כאן את עקבותיהם. מול נקודת המבט של המחבר ניתן להסיק מסקנות, לשאול שאלות, או להתפלמס, בהתייחס למתרחש בתחום זה בישראל.

המחבר מתייחס לגופי עבודה שהם דוגמה מובהקת לעניינים שהוא מעלה ואין לו כוונה אנציקלופדית. שאלת המתח הדיאלקטי בין הליטרלי לבין הפנומנלי במרחב אדריכלי או בעבודת אמנות עוברת כחוט השני לאורך כל הספר. המתח הזה אינו סוגיה פילוסופית מנותקת או אקדמית גרידא, אלא שאלה המשתרגת בתוך מגמות אידיאולוגיות-כלכליות-פוליטיות-חברתיות. רבים מן העניינים האחרים של הספר נובעים מטבור זה, ופוסטר מציג עמדה מנומקת ולא נטרלית, הנובעת מתוך תפיסת עולם גלויה. וכך עולות שאלות אקטואליות כבדות משקל, כגון: כלכלת תרבות כתחליף מפצה לבעלי הון אשר למפעליהם התעשייתיים מן העבר כבר אין דורש; כלכלת חוויה; שובה האירוני של ההנדסה ההרואית; מרחב כאשליה; פטישיזם; הסתירות בין רטוריקה לבין מציאות הנרקמת בפועל; המתח העקרוני בין אידיאליזם לבין מטריאליזם; תרבות האפקטים והתופעה שהמחבר מכנה "פנומנולוגיה מזויפת"; טקטוניות מול סטרוקטורה-כקישוט-או-כאווירה; ה"נשגב" הפיננסי; "מוזיאון חוויה" לעומת "מוזיאון פרשנות"; הוויית הקלילות. כל העניינים הללו, וגם אחרים, רלוונטיים למתרחש בישראל.

מידת האפקטיביות של הביקורת עולה כיום בכל חריפותה בחברה הנשלטת כולה על ידי אינטרסים כלכליים ציניים. מחשבתו הביקורתית של פוסטר ערה לחלוטין ללימבו, וכפי שהוא אומר בהקדמתו לספר: "אני מודע לעייפות שאוחזת רבים נוכח הפן השוללני של הביקורתיוּת, של הסמכותיות שלה, ולנוכח התחושה כי אבד עליה הכלח בְּעולם לא-אכפתי. אבל הגישה הזאת היא עצמה עדות לרדידות, לסתמיות ולפאסיביות של מחשבה צינית, וכל זאת בלי להוסיף ולהזכיר גישות רווחות נוספות. מה אמור לבוא במקום הביקורתיות? האם יופי? אפקט? כוכבות? או סמי הזיה מסוג אחר? יש הבוחרים להיות מבקר או היסטוריון מאותה סיבה שיש הבוחרים להיות אמן או אדריכל: כלומר, בשל אי הנחת מן הסטטוס קוו ומתוך רצון לחפש אלטרנטיבות. אין אלטרנטיבות ללא ביקורת".

ספרו של פוסטר, בעצם העיון האחראי, המעמיק והאנליטי בקשרים בין אמנות לאדריכלות, הוא משתתף פעיל הן בליבון שאלות עקרוניות ומרכזיות בצומת חברה-תרבות-כלכלה כיום והן בהתנגדות לקלילות ולמופשטות של הליכי הייצור הניאו-ליברליים הבאים לידי ביטוי גם בקשר אמנות-אדריכלות. הספר ראה אור באנגלית בהוצאת ורסו בסיוע אוניברסיטת פרינסטון; לעומת זאת, הוצאתו לאור בעברית, אל תוך האקלים הישראלי כפי שהוא, היא פעולה עצמאית בבחינת ניסיון, בין נסיונות אחרים בארץ, ל-counter-production, ייצור נגדי. כדי לחוש בהבדל בין היטמעות בייצור של הזרם המרכזי לבין ייצור נגדי, די להשוות את הפרק הביקורתי, אך השקול והבלתי מתלהם, של האל פוסטר על האדריכל נורמן פוסטר, עם הסרט שנעשה על האדריכל, "כמה שוקל הבניין שלך, מר פוסטר?", 2011, ואשר הוקרן לפני הקהל הישראלי בפסטיבל "דוקאביב" 2012.

 
פרקי הספר:
  • המפגש בין דימוי לבניין



  • סגנונות גלובליים

    : אזרחות על פי הפופ (ריצ'רד רוג'רס); ארמונות קריסטל (נורמן פוסטר); מודרניות קלה (רנצו פיאנו)

  • אדריכלות עם פנים לאמנות

    : מחוות ניאו-אוונגדיות (זאהה חדיד); מכונות פוסטמודרניות (דילר, סקופידו+רנפרו); מוזיאונים מינימליסטיים (אסתטיקת קרן דיה לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, הרצוג ודה מרון)

  • מדיומים לאחר המינימליזם

    : מושגים חדשים של פיסול (ריצ'רד סרה); קולנוע עירום (אנתוני מק'קול); ציור ללא קצוות (דונלד ג'אד, דן פלווין, רוברט אירווין, ג'יימס טוּרל, אולאפור אליאסון)

בוחרת ועורכת את ספרי פיתום: אסתר דותן
עיצוב ועימוד הספר: נועה שורץ, קובי ברחד

הוסף לסל הקניות


ביקורות על הספר

"פוסטר הוא אחד התיאורטיקנים העכשוויים היחידים המדגישים את הקשר בין תחומי האמנות השונים לבין המציאות החברתית והכלכלית. הוא מתמקד בניתוח של בניינים ויצירות אמנות, אך שותל בין השורות גם מסר חריף, המיועד לאותם אדריכלים ואמנים שאיבדו את חוט השדרה המוסרי ומכרו את נפשם לממלכת הפיננסים הגלובלית ולתרבות הראווה. בצד זאת, הקריאה בספר מעלה תובנה רחבה יותר, המזכירה את התפקיד שממלאים אלה האמורים לשמש ככלבי השמירה של החברה. אין הכוונה רק לתקשורת, אלא גם לקהילה האינטלקטואלית הבינלאומית."
(זיוה שטרנהל, הארץ, 20.12.2013)

[האל פוסטר] ב"ספרו החשוב [...] מתרחק מסיסמאות ומקלישאות. [...] [הוא] צמוד לדוגמאות קונקרטיות, אבל גם ממריא, או צולל, לנבכי התיאוריה והפרשנות. העוגנים של כל הפרקים הם בניינים או יצירות אמנות ספציפיות, אבל הים הוא ים המחשבה הביקורתית. זה ספר ראשון של פוסטר בעברית, ולמרות השדות הרבים של הז'רגון הוא תורגם לעילא. [...] יש הרבה סיבות לקרוא את הספר הזה"
(גלעד מלצר, "ספרים", הארץ, 17.08.2014)




 

  • הזמנת ספרים
  • יצירת קשר
  • על ההוצאה
  • עמוד הבית